ירונים נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

עם כל הצער שבכך - איני סבורה שבסמכותי להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין וקיום "דיון חוזר" ואנמק בקצרה;

ראשית - אף שהפנייה הוכתרה כ- "תובענה לביטול פסק הדין", לא הוגשה תובענה חדשה, אלא למעשה הוגשה בקשה במסגרת התביעה המקורית. עת נטען שיש מקום לביטול פסק דין, לדוגמא מחמת תרמית, יש להגיש תביעה עצמאית, להוכיח במסגרתה הטענות באשר לתרמית ואז מבוטל פסק הדין. זאת להבדיל מבקשה במסגרת התיק בו ניתן פסק הדין.

שנית - לא ברי מה טענת התובע, אם טענתו היא לתרמית והוא סבור שיוכל להוכיח הטענה בהתאם לנטלים הנדרשים בטענה שכזו, יפעל כאמור לעיל. אם הטענה היא לביטול מחמת התגלות עובדות חדשות, הרי שגם מבלי לבחון מהי הדרך הנכונה לעשות כן, קובעת הפסיקה כי ביטול שכזה, יתקבל במקרים חריגים, עת שלא היה ניתן להשיג את אותן ראיות בשקידה סבירה, טרם למתן פסק הדין. לא ניתן לקבל טענה כי - התובע לא יכול היה לדעת מה כתוב בפוליסה בה החזיק (יוער כי טענה זו לא הועלתה). כמו כן -אפילו היה נטען כי הפוליסה לא הייתה בידי התובע (ודבר זה לא נטען), ברי כי התובע היה יכול לבקשה לקבלה ולו במסגרת גילוי מסמכים.

שלישית - נראה כי במקרה דנן, יש להקפיד אף יותר על הכלל שידובר בהתגלות עובדות חדשות, אשר לא היה ניתן להשיגן קודם לכן, מאחר ובית המשפט נתן לתובע הזדמנויות רבות מספור, לבדוק את הטענות שהעלתה הנתבעת ולהגיב להן, הכול על מנת שלא יפגעו זכויותיו. כך, אף שהבקשה לסילוק על הסף הוגשה עוד ביום 27.5.13, ניתן פסק הדין רק ביום 20.10.13 (ולא לאחר שהושלמה התגובה והתשובה). בית המשפט מצא ליתן לתובע מספר הזדמנויות להוסיף לטענותיו, עובר למתן פסק הדין. בהקשר זה אני מוצאת להפנות במיוחד להחלטה מיום 16.6.13 וכן להחלטה מיום 28.6.13 ובנוסף לעובדה שנקבע גם דיון לשמיעת הטענות (אם ירצה התובע להוסיף לטענות שבכתב, דיון שהתקיים לבסוף ביום 20.10.13 ואשר בו לא הוסיף טענות) - הכול כדי למנוע תקלה ופגיעה בזכויות התובע. לא דומה טעות - עת שלא הועלתה טענה אפשרית, למקרה בו התגלו עובדות חדשות והדברים ברורים. מיותר לציין כי אם יתאפשר ביטול פסק דין, כל מקום בו נדחתה תביעה, עת שלאחר מכן עמד ב"כ של מי מהצדדים על טענה חדשה נוספת, אותה לא העלה במועד, יפגע הדבר בכלל בדבר סופיות הדיון.

רביעית - יש לתת את הדעת לכך שבמקרה דנן ידע התובע על הטענה החדשה, עוד בטרם עבר גם המועד להגיש ערעור על פסק הדין (ערעור במסגרתו יכול היה לבקש להתיר לו, לעלות הטענה החדשה, אף שזו לא נטענה בפני הערכאה ה ראשונה), אך לא ניתן הסבר - מדוע לא פעל כן.

בעניין זה ר' מכתב קרנית שצורף לבקשה, ממנו עולה כי התובע למד על אותה טענה שלא העלה במועד, לכל המאוחר ביום 17.11.13.

חמישית - הפסיקה אליה הפנה התובע אינה דומה למקרה דנן. מיותר לציין כי לא דומה למקרה דנן, מקרה בו נדחו טענות על בסיס הודעה של האפוטרופוס על נכסי נפקדים ואז גוף זה פנה מיוזמתו לבית המשפט וציין כי שגה בהודעתו המקורית.

בשים לב לאמור - דין הבקשה להידחות ובנסיבות אלה, לא ראיתי מקום להידרש לטענות שהועלו לגופם של דברים.

אעיר כי לא ברי מכוח מה צירף התובע את קרנית להליך זה, עת שזו לא הייתה צד לתביעה.

צודקת הנתבעת כי בנסיבות אלה, גם לא היה מקום שקרנית תעלה טענותיה ואין מקום להידרש לטענות של מי שאינו צד לתיק.

בהמשך לכל האמור הבקשה אפוא נדחית.

בנסיבות העניין - לא יינתן צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: